Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 70a

כִּסְתָם יְחִידָאָה לָא אָמַר.

Traduction

did not say to apply his principle, that the halakha is always in accordance with an unattributed mishna, in a case where the mishna expresses the opinion of an individual Sage. According to this interpretation Rabbi Yoḥanan does not rule in accordance with the mishna, due to the fact that it represents the opinion of an individual Sage, Rabbi Dosa. Rather, he follows the majority opinion. Yet now that Rabbi Yoḥanan said that the pious ones and Rabbi Dosa said the same thing, it cannot be claimed that they are one and the same Sage. Consequently, the ruling of the mishna is evidently accepted by at least two Sages, and therefore the difficulty from the mishna cannot be resolved by assigning it to a single Sage.

Tossefoth non traduit

כסתם יחידאה לא אמר. תימה דבכמה מקומות משמע דאמר אפילו כסתם יחידאה דבסוף המוציא (שבת דף פא:) פריך והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק ואע''ג דבפ' ג' מינים (נזיר ד' מב. ושם) מוקמינן ליה כר''ש ובפרק החולץ (יבמות דף מב:) גבי אחת בתולות דפריך נמי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אע''ג דאתי כרבי מאיר וכן בכמה מקומות וי''ל דה''פ ה''א מאן תנא צנועים ר' דוסא כי היכי דלא תקשה סתם משנה לרבי יוחנן כלומר דלא תקשה מאי אולמיה האי סתמא מהאי סתמא דכיון דאיכא למימר דיחידאה היא לא חשיבא כי ההיא סתם משנה דאתי כרבים וא''ת והא האי סתמא נמי דאין הגונב אחר הגנב יחידאה היא דהיינו רבי יהודה בר פלוגתיה דרבי דוסא דאמר כל שילקטו דוקא ולא כל מה שלקטו ויש לומר דדלמא רבי יהודה כל שלקטו נמי שרי ולא נקט כל שילקטו אלא לרבותא דאע''ג דלא שרי אלא על ידי ברירה ועי''ל דה''ק ה''א דכסתמא יחידאה לא אמר כי היכי דלא תקשה ליה סתם משנה אבל השתא שהוצרכו לעשות תירוץ אחר לא נאמר יותר אלא אפי' משנה יחידאה נמי אמר:

אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרָכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי. אָמַר רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מַאי טַעְמָא? אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹחָנָן,

Traduction

§ The Sages of Neharde’a say: One cannot write a document of authorization [orakhta] to assign another to collect a debt or a deposit of movable property on his behalf. Rav Ashi said to Ameimar: What is the reason for this halakha? Ameimar said to him: It is due to a principle stated by Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

אורכתא. הרשאה:

דאמר ליה האיך. נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:

משום דר' יוחנן. דהואיל ואינו ברשות הבעלים אינו יכול להקנותו לשליח הלכך אם אבד יכול לחזור ולתבוע מיד הנאמן:

Tossefoth non traduit

לא כתבינן אורכתא אמטלטלי. דוקא אמטלטלין דגזליה אבל אמטלטלין דפקדון כתבינן דהא תלי טעמא בהקדש ויש כח לאדם להקדיש פקדון שיש לו ביד חבירו כדמוכח בהמוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) גבי ההוא גברא דאייתי קרי לפומבדיתא אתו כ''ע שקלי חדא חדא. אמר הרי הן מוקדשין לשמים ומשמע התם דאי לא קיצו דמייהו הוו קדשי ועוד דלעיל אמר אין הגונב אחר הגנב משלם כפל משום דאין בעלים יכולין להקדיש וגונב מבית הנפקד משלם כפל לבעלים כדתניא בהמפקיד (ב''מ דף לג:) ועיקר קרא בגונב מבית שומר כתיב:

דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָן יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ; זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.

Traduction

As Rabbi Yoḥanan says: If one stole an item and the owners have not yet despaired of recovering it, neither of them is able to consecrate it: This one, the thief, cannot consecrate the item because it does not belong to him, and that one, the owner, cannot consecrate it because it is not in his possession. The granting of authority to collect a debt involves the transfer of ownership of the item or money from the owner to the collector; otherwise the debtor could refuse to convey it to the collector. In the case of movable property, as it is being held by another, it is not in the possession of the owner; just as the owner cannot consecrate this item he cannot transfer ownership of it.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרָכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי דְּכַפְרֵיהּ. טַעְמָא דְּכַפְרֵיהּ, דְּמִיחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא; אֲבָל לָא כַּפְרֵיהּ – כָּתְבִינַן.

Traduction

There are those who state a different version of this halakha. The Sages of Neharde’a say: One cannot write a document of authorization for the collection of movable property that the bailee or debtor has denied owing. The Gemara infers: According to this version, the only reason the document cannot be written is that the bailee or debtor has denied owing the item, as a document written under these circumstances has the appearance of falsehood, since the purported owner is transferring ownership of an item over which his own ownership is in doubt. But it can be inferred that if the bailee or debtor did not deny owing the item, one can write a document of authorization.

Rachi non traduit

דכפריה. אם תבעיה מפקיד לנאמן בבית דין וכפר בו:

דמיחזי. דחתמינן אשיקרא דיהיב ליה לשליח מידי דלית ליה גבי האיך:

Tossefoth non traduit

אמטלטלין דכפריה. כתב ר''ח דהאידנא נהגו לכתוב אורכתא אפילו אמטלטלי דכפריה וטעמא לא ידענא ור''ת מפרש דטעמא דהלכתא כלישנא בתרא דסוגיא דגמרא כוותיה דבשבועות (דף לג:
ושם) דייק טעמא דמשביע עליכם דאיש פלוני כהן הוא הא מנה לפלוני ביד פלוני חייבין והא קתני סיפא עד שישמעו מפי התובע אמר שמואל בבא בהרשאה והא אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי הני מילי דכפריה אבל לא כפריה כתבינן וכן בפרק יש בכור (בכורות דף מט.) וכיון דהלכתא כלישנא בתרא אם כן אפילו כפריה כתבינן דהא לישנא בתרא מפרש טעמא דלא כתבינן אמטלטלין דכפריה משום דמיחזי כשיקרא ולמיחזא כשיקרא לא חיישינן כדמסיק בהכותב (כתובות דף פה.) ובפרק כל הגט (גיטין דף כו:) דליתא לדרב פפי דאמר האי אשרתא דדייני דמיכתבא מקמי דלסהדו סהדי אחתימות ידייהו פסולה משום דמיחזי כשיקרא וא''ת כיון דלא חיישינן למיחזי כשיקרא אם כן בשבועות (דף לג:) ובבכורות (דף מט.) כי פריך מנהרדעי דאמרי לא כתבינן הוה ליה למימר דליתא וי''ל דאורחא דגמרא למיפרך ממילתא אע''ג דליתא דבפרק ב' דכתובות (ד' כא:) נמי פריך מדרב פפי אמילתיה דרב הונא וחוזר בה מחמת זה ומגיה דברים אע''ג דאמר בהכותב (כתובות ד' פה.) דליתיה ומיהו לפי המפרש התם דהא דקאמר ליתא לא קאי ארב פפי אלא כלומר ליתא לקושיא דאין קושיא דבקיום שטרות דוקא חיישינן למיחזי כשיקרא דבית דין אבל בשאר מילי לא מדרב נחמן אז אין זה ראיה משום דפריך מדרב פפי וא''ת וללישנא קמא דנהרדעי מאי הוה משני אמתניתין דשבועות ודבכורות ומיהו אמתניתין דשבועות מצי לאוקמי בקרקעות וכמ''ד נשבעין אבל בההיא דבכורות דאיירי בפדיון בכור ליכא לאוקמי כמ''ד פודין בקרקעות דהא קתני בההיא משנה דאין פודין ויש לומר דאיכא לאוקמינה שהאחד חייב לחבירו ושואל מדרבי נתן אי נמי שנתן לו במעמד שלשתן ומיהו בההיא דבכורות צריך לדקדק אם יכול ליתן במעמד שלשתן כיון דהוא עצמו לא היה יכול להוציא מידו כמו שבכתובה אין יכולה ליתן במעמד שלשתן כיון דלא ניתנה לגבות מחיים כמו שמפורש בהחובל (לקמן בבא קמא ד' פט.) ואין לתמוה על מה שאנו נוהגין לכתוב הרשאה אפי' במלוה אע''פ שאין אדם יכול להקנות הלואתו לחבירו כדמוכח במי שמת (ב''ב ד' קמח.) שדוחק למצוא דהלואתו לפלוני איתא בבריא ולא מצי לאשכוחי אלא הואיל ויורש יורשה אי נמי במעמד שלשתן משמע דבשום ענין לא מצי מקני ליה דכיון דקי''ל כאיכא דאמרי ולהך לישנא אמטלטלין דגזילה נמי כתבינן אורכתא אע''פ שאין יכול להקנותו כמו שאין יכול להקדיש דקיימא לן כרבי יוחנן דגזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדיש כדמשמע בפ''ק דב''מ (ד' ז. ע''ש) דפריך מיניה לרב ומשמע נמי התם דסבר סתמא דגמרא דאם המסותא מטלטלין לא היה נגזל יכול להקדיש ה''ה הלואה אע''פ שאין יכול להקנותה כתבינן הרשאה וטעמא דלהאי לישנא מסקינן דשליח שויה ועשו תקנה לענין שליחות כאילו היה קונה קנין גמור ויש סמך למנהג בהגוזל (בתרא) (לקמן בבא קמא ד' קד:) דרב פפא הוה מסיק זוזי בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר יהודה אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך ומסיק משמע לשון הלואה ויש לדחוק דמסיק בעיסקא מיירי שלא ניתן להוצאה ועוד דבהזהב (ב''מ ד' מו.) ובהמוכר את הספינה (ב''ב ד' עז:) ל''ג ומסיק אלא הוה ליה זוזי בי חוזאי בכל הספרים ואין לדקדק מההיא דבכורות (ד' מט.) גבי פדיון הבן שיכול להרשות אע''פ שניתן לכהן ע''מ להוציא דלא מסקי אדעתייהו שימות תוך שלשים אלמא יכול להרשות במלוה דהתם ע''כ לאו ע''מ להוציא נתנו לו דקיימא לן כשמואל דאמר התם בסמוך לההיא שמעתא (שם) דפודה בנו בתוך שלשים ונתאכלו המעות דאין בנו פדוי:

וְאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: אוֹרָכְתָּא דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ''זִיל דּוּן וּזְכִי וְאַפֵּיק לְנַפְשָׁךְ'' – לֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ הַאיְךְ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ.

Traduction

And the Sages of Neharde’a state another halakha with regard to this kind of document: A document of authorization in which it is not written: Go and take legal action against so-and-so and take possession of the owed property and collect it from him for yourself, has no substance, i.e., it is not a valid document. What is the reason for this? It is because the other party, the bailee or debtor, can say to the collector who presents a document without this clause: I am not legally answerable to you; I am willing to deal only with the person to whom the item is owed. To avoid this situation, the authorization document must transfer actual ownership of the item to the collector, who is now claiming it for himself.

Rachi non traduit

דאמר ליה האיך. נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:

אָמַר אַבָּיֵי: וְאִי כְּתִיב בֵּיהּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, מִיגּוֹ דְּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַפַּלְגָא, מִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַכּוּלֵּהּ.

Traduction

Abaye said: And if it is written in the document that the owner transferred ownership of only half of the item to the collector, or a third or a quarter of it, this is sufficient. The reason is that since the bailee or debtor must relate to the judgment, i.e., engage in litigation with the collector, over the half or third or quarter of the item that has been transferred to the collector, he must relate to the judgment concerning all of it.

Rachi non traduit

ואי כתב בה למחצה ולשליש. דון וזכי לנפשך והמותר שלי:

מיגו דמשתעי. נאמן דינא בהדי שליח אפלגא על כרחיה דלא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את משתעי אכולה:

אָמַר אַמֵּימָר: אִי תְּפַס – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֵּיוָן דְּכַתְבֵיהּ לֵיהּ ''כֹּל דְּמִתְעֲנֵי מִן דִּינָא קַבֵּילִית עֲלַי'' – שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ.

Traduction

Ameimar said: If the collector who is empowered by the authorization seized the item he collected and kept it for himself, the court does not take it away from him, as the owner transferred ownership of the item to him in the document of authorization, as explained above. Rav Ashi disagreed with Ameimar and said: Since the owner wrote to the collector: I accept upon myself anything that develops as a result of this legal process, he has in effect rendered the collector an agent to act on his behalf, and therefore the agent cannot seize the item for himself.

Rachi non traduit

ואי תפס. שליח משל נאמן:

לא מפקינן מיניה. אף על גב דלא כתיב ביה אפיק לנפשך ל''א ואי תפס שליח ממון שהוציא ועיכבו לעצמו לא מפקינן מיניה. כך מצאתי כתוב בתשובות הגאונים וזה עיקר:

רב אשי. פליג עליה דאמימר:

כיון דכתיב קבילית עלאי. אלמא שליח שויה הלכך אי תפיס מפקינן מיניה וללישנא קמא נמי אי תפס משל נאמן מפקינן מיניה דהא שליח בעלמא הוא והוי כתופס לבעל חוב:

וְאִיכָּא דְּאָמַר: שׁוּתָּפָא שַׁוְּיֵהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיתְפַּס פַּלְגָא. וְהִלְכְתָא: שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ.

Traduction

And there is another opinion that states: The owner renders the collector a partner in the collected item, transferring ownership of half of it to him while maintaining ownership over the other half. The Gemara asks: What is the practical difference between this opinion and that of Rav Ashi? The Gemara answers: The difference is whether the collector has the power to seize half of the collected item for himself. If he is merely an agent of the owner, he cannot seize anything; if he is a partner he can seize up to half. The Gemara concludes: And the halakha is that the owner renders the collector his agent, and therefore this agent may not seize any portion of the collected item for himself.

Rachi non traduit

למיתפס פלגא. ממון שהביא אם רוצה לעכב חציו:

ה''ג. והלכתא שליח שוייה ולא שקיל מידי:

מַתְנִי' גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, אוֹ עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

Traduction

MISHNA: The mishna lists a series of cases in which a thief is required to pay the fourfold or fivefold penalty. If one stole an animal, as established based on the testimony of two witnesses, and he subsequently slaughtered the animal or sold it, also based on the testimony of the same witnesses, or based on the testimony of two other witnesses, he pays the fourfold or fivefold payment.

Rachi non traduit

מתני' על פי שנים. כלומר שנים מעידין אותו שגנב:

גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת; גָּנַב וּמָכַר לַעֲבוֹדָה זָרָה; גָּנַב וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים;

Traduction

If one stole an animal and sold it on Shabbat, or if he stole it and sold it for idol worship, or if he stole it and slaughtered it on Yom Kippur, he pays the fourfold or fivefold payment. Although his sale or slaughter in these circumstances involved a sin, he is not liable to receive the death penalty for the sale and must consequently pay the fourfold or fivefold payment.

Rachi non traduit

גנב ומכר בשבת. אבל טבח קם ליה בדרבה מיניה:

וטבח ביום הכפורים. דאין זדונו אלא כרת:

גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו; גָּנַב וְטָבַח, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

Traduction

If one stole an animal of his father’s and then slaughtered it or sold it, and afterward his father died and he inherited his father’s estate either on his own or in partnership with his brothers, or if he stole an animal and slaughtered it and afterward he consecrated it, he pays the fourfold or fivefold payment.

Rachi non traduit

וטבח ומכר ואחר כן מת אביו. אבל מת אביו ואח''כ טבח ומכר תנא בסיפא דפטור שהרי ירש את אביו ושלו הוא טובח ומוכר:

גָּנַב וְטָבַח לִרְפוּאָה אוֹ לִכְלָבִים; הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה; הַשּׁוֹחֵט חוּלִּין בַּעֲזָרָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

Traduction

In the case of one who stole an animal and slaughtered it, not for the purpose of eating its meat, but to use it for medicinal purposes or to feed the meat to dogs, and likewise a thief who slaughters the animal to eat its meat but it was found to be an animal with a condition that will cause it to die within twelve months [tereifa], or a thief who slaughters a non-sacred animal in the Temple courtyard, he pays the fourfold or fivefold payment.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ.

Traduction

Rabbi Shimon exempts the thief from the fourfold or fivefold payment in these last two cases, as he maintains that the legal status of an act of slaughter that is not fit for accomplishing its full ritual purpose is not considered an act of slaughter.

Rachi non traduit

בשני אלו. בטרפה ובחולין בעזרה דקא סבר רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה אבל לרפואה ולכלבים שחיטה ראויה היא דאי בעי מצי אכיל מיניה:

גְּמָ' לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא?

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that if two witnesses testify about the theft of an animal and two others testify about its slaughter or sale, the thief pays the fourfold or fivefold payment. The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, in his exposition of the verse: ''Based on the testimony of two witnesses or on the testimony of three witnesses shall a matter be established'' (Deuteronomy 19:15).

דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָאָמַר: ''דָּבָר'' – וְלֹא חֲצִי דָבָר!

Traduction

The Gemara elaborates: As, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, the thief would be exempt from the fourfold or fivefold payment, as doesn’t Rabbi Akiva say that this verse teaches that witnesses’ testimony must refer to an entire matter, and not part of a matter? In the case discussed by the mishna the second set of witnesses testifies only that this man slaughtered or sold an ox or sheep, not that he stole it, and therefore their testimony alone would not render the thief liable to pay anything.

Rachi non traduit

גמ' דבר ולא חצי דבר. על פי שנים עדים יקום דבר והני עדי טביחה דקתני במתני' או על פי שנים עדים אחרים חצי דבר קמסהדי דאי לאו עדי גניבה איכא למימר דידיה קא טבח:

דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא

Traduction

As it is taught in the Tosefta (Bava Batra 2:4) that Rabbi Yosei said: When father Ḥalafta went to study Torah with Rabbi Yoḥanan ben Nuri, and some say that he said: When Rabbi Yoḥanan ben Nuri went to study Torah with father

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source